קורונה ופרודקטיביות


עקב וירוס הקורונה המוני ישראלים (1.2 מיליון) מצאו את עצמם ספונים בביתם, בין אם כעובד חיוני, עובד לא חיוני, או כעובד בחל"ת שעובד כרגיל עד הגל הבא. בעוד חסרי המזל מצאו את עצמם עובדים מהבית משעות הבוקר עד שעות הלילה, ברי המזל סדרו לעצמם סדר יום מוגדר עם שעות עבודה "ברזל" בחפיפה עם המשפחה. אך מה לגבי תפוקות? במאמר זה נתייחס לפרודקטיביות ותפוקה בזמן עבודה מהבית.

קורונה

טוב, אז כמו שאתם יודעים וירוס הקורונה כבר (כמעט) מאחורנו, אנשים חוזרים למסגרות, ולאט לאט החיים שבים למסלולם. בתקופה זו עובדים רבים התרגלו לעבודה נינוחה מהבית, בלי בוס על הראש, ושילוב עבודה ומשפחה שאותו כה רצו ובקשו. בין הפלוסים והמינוסים שבשיטה, תתפלאו לדעת כי מנהלים רבים דיווחו כי למרות (או שמא בזכות) העבודה מהבית- התפוקות דווקא עלו בחדות, ואיתן הגיעו גם תובנות חדשות שבעבר היו נראות מופרכות לארגונים ומנהלים.

קחו למשל ישיבות בהן מנהלים נזעקו בחרדת קודש על כל רעיון של עבודה מהבית בשלל הדיפות "זה לא יעבוד" , "התפוקות ירדו" , "אין שליטה ובקרה על העובדים" ועוד..

היום אותם מנהלים מזמרים אחרת ובהחלט שוקלים בצורה חיובית את המעבר למודל רזה ואפקטיבי, אותו אגב ניתן למדוד בכל שלב, ובעת הצורך לחזור אחורה למודל תעסוקה רגיל.

חברות הייטק מרכזיות היום שוקלות המשך תעסוקה מהבית במודל העסקה שנקרא "תשלום פר תפוקה" במקום המודל הישן "תשלום פר שעות", אך מרחיבות ומשכללות את הרעיון גם לאפיקים אחרים, למשל: אנשי מכירות. מי קבע שאנשי מכירות חייבים לתפוס "שטח משרדי" ולהיות בזמן משרד 9 שעות ביום? במקום זאת, ניתן לתת לאנשי המכירות לעבוד מהבית או בשטח (ולהביא מכירות כן..), ולהגיע לישיבות סטטוס כל ימי ראשון או חמישי למעקב ובקרה של משימות. במידה והעובד לא "מסתגל" לתפוקות שנקבעו ניתן לבצע רגרסיה למודל הישן.

לא חייבים להסכים להכניס את השיטה לארגון באופן מיידי ורוחבי, אך בהחלט ניתן לשקול מעבר למודל רזה יותר בתחומים מסויימים, עם שיטות עבודה מתקדמות (כן כן, גם לנו מותר ללמוד מניו-זילנד ולאמץ מתודולוגיות עבודה מקצועיות ומתקדמות) ועל הדרך לחסוך בשטח משרדי = $$$.

במאמרים הבאים: כיצד למדוד תפוקות, ומדוע גם אנחנו חייבים להתקדם ולא רק טכנולוגית.


he_IL
en_US he_IL