פרודקטיביות

תחבורה ציבורית מסונכרנת ואפקטיביות

שנים התרגלנו למצב תחבורתי גרוע, פקקים, איחורים, ביטולים, ולעיתים גם אלימות. כל זה הובילו את התחבורה ציבורית בישראל לשפל, ואת ציבור הנוסעים לבחור לעבור למכוניות פרטיות- מה שהוביל לפקקי ענק עוד יותר גדולים (זוכרים את פקקי הענק בכבישים בתחילת הקורונה?). הבשורה החיובית היא שבזכות מיזמים חכמים ניתן לשפר את הדיוק ולהגדיל פרודקטיביות בעבודה. אז איך נראית התחבורה הציבורית בישראל?

תחבורה ציבורית

תחבורה ציבורית טובה משנה חיים

תחבורה ציבורית מתקדמת אינה רק נוחות—היא מפתח לחיים טובים, שוויוניים ובריאים יותר לכולם. היא משנה חיים, כלכלה, סביבה ואורח חיים חברתי. הנה כמה דרכים שבהן תחבורה ציבורית מתקדמת משפיעה לטובה:

1. חיסכון כלכלי אישי וציבורי

תחבורה ציבורית חוסכת לתושבים אלפי שקלים בשנה על דלק, ביטוח רכב ותחזוקה. בנוסף, היא מפחיתה את הצורך בהקמת חניונים ותחזוקת כבישים, מה שמוביל לחיסכון כללי בכלכלה המקומית.

2. נגישות ושוויון הזדמנויות

כאשר התחבורה הציבורית יעילה, היא מאפשרת גם לאנשים ללא רכב להגיע למקומות עבודה, מוסדות חינוך ושירותי בריאות בצורה נוחה וזולה. כך מצטמצם הפער החברתי, ויותר אנשים זוכים להזדמנויות שוות.

3. שיפור איכות החיים והפחתת עומסי תנועה

פחות רכבים פרטיים על הכביש משמעו פחות פקקים, פחות לחץ בנסיעות יומיות, וזמן איכות רב יותר עם המשפחה והחברים.

4. שמירה על איכות הסביבה

מערכות תחבורה ציבורית מפחיתות את זיהום האוויר ואת פליטת גזי החממה, במיוחד כאשר מדובר באוטובוסים חשמליים או רכבות. כך, תחבורה ציבורית היא כלי חיוני במאבק במשבר האקלים.

5. בריאות ובטיחות

פחות מכוניות פרטיות מובילות לפחות תאונות דרכים ופחות זיהום אוויר, מה שמשפיע לטובה על בריאות הציבור. בנוסף, שימוש בתחבורה ציבורית דורש יותר הליכה, מה שתורם לאורח חיים בריא יותר.

רכבות – כל חצי שעה

בואו נקח את הדוגמה הבאה:

אתם גרים ביישוב צמוד אשדוד וצריכים לנסוע לעבודה קצת יותר מאוחר מהשעה 08:30.

אממה, משעה 08:00 בבוקר והלאה, רכבת ישראל מוציאה רכבות מתחנת אשדוד עד הלום אל רכבת לתל אביב השלום –כל חצי שעה!

מחזה אוטופי בגרמניה. מדובר על הפרשי דקות של רכבות בנסיעות בין עירוניות!

אוטובוסים – פרצופה של תחבורה ומדינה לא מסונכרנת

ממשיכים עם הדוגמה. תחזיקו ראש.

בשילוב עקום ומדהים, במקום מגוריכם הצמוד לאשדוד, יש אוטובוס שיוצא כל שעה ואמור לצאת מהתחנה הראשונה בשעה 09:36 ולהגיע לתחנת רכבת אשדוד בשעה 09:55 ולהספיק את הרכבת הזו.

אממה, האוטובוס יוצא בפועל מתחנת המוצא בשעה 09:41 ומגיע בשעה 10:05.

התחנה הרביעית שלו שהיא תחנת רכבת אשדוד, וכמובן מפספס את הרכבת ואת הפואנטה של הנסיעה הזו.

ההיגיון אומר שהאוטובוס חייב להספיק את הרכבת. אין מצב שלא.

בפועל? האוטובוס מפספס את הרכבת ב5 דקות, מה שגורם להפסד הרכבת, ולהמתנה מורטת עצבים נוספת של עוד חצי שעה(!!) לרכבת של שעה 10:30!

התוצאה? עובד מתוסכל שמגיע לעבודה לאחר שיצאו לו כל האנרגיות. איך עובד כזה יהיה פרודקטיבי?

מדוע תחבורה ציבורית טובה חיונית לפרודקטיביות העובד

תחבורה ציבורית נוחה, זמינה ויעילה היא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על איכות חיי העובד – והשפעתה ניכרת גם ברמת הפרודקטיביות שלו בעבודה. כאשר העובד יכול להגיע למקום עבודתו במהירות, בבטיחות, וללא עומסי תנועה או חיפושי חנייה מתישים, הוא מתחיל את יומו באופן רגוע ונינוח יותר.

נסיעה נוחה בתחבורה ציבורית מאפשרת לעובד לנצל את זמן ההגעה לעבודה לקריאה, האזנה לפודקאסטים, הכנה מנטלית ליום העבודה – ולעיתים אף לביצוע משימות קלות מהטלפון או מהמחשב הנייד.

בניגוד לנסיעה פרטית ברכב, שעלולה לגרום ללחץ, עייפות ועצבים עקב עומסי תנועה או עיכובים, התחבורה הציבורית מפחיתה את המתח ומסייעת לעובד להתחיל את היום ממקום רגוע ומרוכז יותר. כתוצאה מכך, העובד מסוגל להשתלב מהר יותר במשימות היומיום, לקבל החלטות טובות יותר, ולהתנהל באופן אפקטיבי יותר לאורך כל יום העבודה.

השקעה בתחבורה ציבורית איכותית איננה רק יתרון חברתי או סביבתי – היא גם מהלך חכם מבחינה כלכלית, המשפר את הפיריון הכללי של המשק ומחזק את תחושת המחויבות של העובדים למקום עבודתם.

משרד התחבורה והעמידה בזמנים

מזה שנים מנסים במשרד התחבורה לעודד אנשים לוותר על הרכב הפרטי שלהם ולעבור לתחבורה ציבורית.

אך בדיוק מהסיבה שצוינה לעיל הם נכשלים ובענק.

אם אין סנכרון בין האוטובוסים והרכבות, ואם מבחינת נהגי האוטובוס "אני בא לנהוג ואני מצפצף על הזמנים שלך" או "איחרתי ב10 דקות? וואלה בסדר" אז אפשר גם לתמחר נסיעה באוטובוס ב- 0 ש"ח, או לתזמן אוטובוסים ורכבות כמו ברוסיה של פעם, בצורה כזו שעד שלא מתמלא הרציף, או כעבור מספר שעות/ימים- הרכבת פשוט לא תגיע.

ולכן אין שום הצדקה למחירים הגבוהים שמשרד התחבורה גובה עבור שימוש בתחב"צ.

מדוע אנשים ממשיכים להגיע לעבודה עם הרכבים הפרטיים למרות הפקקים?

כי הציבור בוחר להימנע מפתרונות לא יעילים ומתסכלים (או להחליף מקום עבודה לכזה שנוח להגיע אליו במקום לסבול שעות כל יום בדרכים).

אמנם פקקים של שעה וחצי לתל אביב כל בוקר הם לא פחות מתסכלים, אך הדבר מקנה גמישות לעובדים לשלוט בזמן שלהם, ומבלי להסתמך על התנהלות לא אחראית של תחבורה ציבורית לא יעילה.

עצוב אך כך השירות נראה. כך זה נתפס (ובצדק) בעיני הציבור, ובדיוק משום כך אנשים מעדיפים לקנות רכב נוסף ולא להיות תלויים באוטובוסים. לא משנה בכמה יתמחרו.

אין ספק שיש שינוי לטובה בכל הקשור למחירי התחבורה הציבורית, אך כל זה מינורי לעומת תחבורה ציבורית יעילה באמת!

זה לא עניין של כסף- זה עניין של עמידה בזמנים, ואפקטיביות תחבורתית שמובילה לפרודקטיביות.

חשוב להבין: לכל ההתנהלות הזו בתחבורה הציבורית יש השלכה על חיים של בני אדם, פגישות עסקיות, ועוד..

התייעלות

אז מה עושים? מאמצים מיזמים תחבורתיים חכמים!

התייעלות אין משמעותה הקצאת כסף בלבד, צריך לחשוב מחוץ לקופסה איך משפרים את השירות לאזרחים.

התייעלות היא שפקידים במשרד התחבורה יצאו יום יום באוטובוסים מחוץ לעיר ויגיעו לקריית הממשלה בתל אביב באוטובוסים, ירגישו על בשרם איזה סיוט יומיומי עובר על אזרחי המדינה, ויביאו מתוך המצוקה הזו פתרונות איכותיים לטובת הציבור ולטובת עצמם.

פרודקטיביות מתחילה מהדברים הבסיסיים

לאחרונה מספר חברות ענק התאגדו להקמת מיזם מבורך של הסעות לעובדים.

למה? כי הן הבינו שאם רוצים לקבל עובדים רעננים ולהעלות תפוקה, אז מוכרחים לשנות חשיבה ולחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה.

או כמו שהטיבו לתאר זאת בכתבה:

הגודש בכבישים גורם לעייפות מנטלית ופיזית, וזו פגיעה משמעותית ב-well being של העובדים, שמתחילים את יום העבודה במצב לא מיטבי

בסופו של דבר גידול בפרודקטיביות מניעה כלכלה של מדינה על כל המשמעויות.

התקדמות הרכבת הקלה

באמת שלא ברורה הסחבת העיקשת בהפעלת הרכבת הקלה. אם כי מתוך ישיבות הכנסת ניתן לקבל פרספקטיבה די מדויקת.

בשורה התחתונה התלונות הן קבועות: הממשלה מאשימה את החברות שהפרויקט נתקע. החברות מאשימות שאין מספיק תקצוב. ובסופו של דבר אזרחי ישראל נשארים בלי פתרון תחבורתי ראוי.

צריך להפנים: מדובר על פרויקט לאומי. לא פחות!

רק לסבר את האוזן: ציירו במוחכם כמה קל יהיה לתושבים מחולון או בני ברק להגיע לתל אביב. הנוחות הזו תוביל לכך שהם ישאירו את הרכבים בבית, ואפרופו פרודקטיביות- זו תגדל משום שעובד נינוח- עובד יותר עם המוח.

לא מדובר כאן חס וחלילה על פרויקט גרנדיוזי של חציבת תעלת סואץ השנייה לטובת מעבר אוניות משא דרך ישראל ובכך להרוויח כסף ממעבר אוניות וסחורות, אלא בפרויקט חשוב (מסובך ומורכב לא פחות) שאמור להקל על מדינה שלימה שיש והיו לו לוחות זמנים מוגדרים, תאריך השקה, שבכל פעם נגרר ונמשך עד אין קץ משלל סיבות.

לא יקרה בתקופתנו

לכן חשוב בימים אלו לקדם ולפתוח (כמובן לאחר אישור הגורמים הבטיחותיים) כמה שיותר מהר את הפרויקט הזה לטובת כלל הציבור ולטובת המשק.

שלא תטעו, זה נראה בדיוק כך

לסיכום

פרוייקטי תחבורה הם נכס לאומי. ככל שהם יופעלו מהר יותר לטובת הציבור, כך עולים הסיכויים של הציבור לבחור להשאיר את הרכב בחנייה, ולעבור לתחבורה ציבורית יעילה!

Rami

מומחה במערכות מחשוב סייבר ואבטחת מידע, פלטפורמות רשתות ותשתיות, תוך דגש על מתודולוגיות עבודה ברורות, יוצר תוכן מקצועי ומעמיק המסייע בהבנת מערכות מורכבות והקמת פרויקטים טכנולוגיים, תוך שימוש בתובנות מבוססות ניסיון ושיטות עבודה מוכחות ובהירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button